מדליק שאכטה כל ערב, ודיי,
מיצת את ההרגל הזה
ולא מצליח להפסיק?

נמאס להתעורר לבקרים מעורפלים?
נמאס לכן ולכם להיות תלויית בשאכטה כדי להינות?

מיצית את ה"הרגל" של ליפול לאכילת מתוקים בלילות?

נמאס כבר מבינג'ים של סדרות בלילות, אבל לא מצליחות ומצליחים להפסיק? 

הבנת שהמתחרה הגדולה של שעות השינה שלכן היא נטפליקס וסרטוני רילס, ונמאס כבר להתעורר לעייפות בבקרים בגלל עוד פרק ועוד פרק בסדרה שעוד חודש לא תזכרו?

הבנת שהחשיבה המקטינה עליך, והשיפוט העצמי - לא תורם לך, ולא מעצים, אבל לא הצלחת להפסיק אותו לבד?

קוראים לזה התמכרויות רכות אבל אין בהן שום דבר רך
הן שואבות לנו שעות שינה יקרות, 
מרחיקות אותנו מבני ובנות המשפחה שלנו
והן עולות לנו המון כסף - באופן ישיר, במה שאנחנו מוציאות עליהן
או באופן עקיף כשאנחנו לא במיטבנו בחיים האלה.

ההתמכרויות הרכות גורמות לנו להתרחק מעצמנו ומהקרובות והקרובים אלינו
כי רק העישון, המתוק, הסדרה, ההתעקשות "להיות צודקת" מרגיעות אותנו
מחשבות פחד ושיפוט מספרות לנו שהן מתקנות אותנו,
מתקנות את העולם כשבעצבם,
כשאנחנו מאמינות להן,
אנחנו פוצעות את עצמנו,
ואת מי שביחסים איתנו.

גם כשאנחנו עם המשפחה שלנו בערב,
או פוגשים ופוגשות חברים,
אנחנו לא נוכחות איתם.
אנחנו במחשבות, בתכנונים, חושבות על השאכטה של סוף היום, או על לנוח בעוד פרק ועוד פרק כשכבר ההרדמה תסיים, או המפגש יסתיים וסופ סופ נהיה לבד אנחנו ומה שממסך את הרגשות שלנו

אנחנו בפיצוי,
אנחנו בנחמה
ולא נמצאות איתנו או עם מי שלידנו.

ההתמכרויות הרכות משקרות לנו, כל יום מחדש
שהן הדבר הכי מתוק ונהדר עבורינו
ואנחנו
האמנו להן
-
ודיי.